רבי יהודה בן בתירא

פֿון װיקיפּעדיע
רבי יהודה בן בתירא
געבורט המאה ה־1
טערקיי רעדאקטירן דעם פֿאקט ביי וויקידאטן
פאך רב רעדאקטירן דעם פֿאקט ביי וויקידאטן
רעדאקטירן אין וויקידאטן וואס פארזארגט טייל פון דער אינפארמאציע אין דעם מוסטער

רבי יהודה בן בתירא, איז געווען א תנא, וואס ווערט דערמאנט אכטצן מאל אין משניות. רבי יהודה האט געוואוינט אין נציבין וואס איז לויט טייל פארשער אין טערקיי ביים גרעניץ פון סיריע (זעה תוספות פסחים ג: ד"ה מאליה).

זיין צייט[רעדאַקטירן | רעדאַקטירן קוואַלטעקסט]

רבי יהודה בן בתירא איז געווען פון ערשטן דור תנאים, און פון זיבטן דור נאך די אנשי כנסת הגדולה, דער דור וואס איז געווען פאר דעם חורבן פון צווייטן בית המקדש. [1]


אין משניות[רעדאַקטירן | רעדאַקטירן קוואַלטעקסט]

  • מסכת פיאה פרק ג' משנה ו', רבי יהודה בן בתירא אומר, כדי לקצור ולשנות, והלכה כדבריו”
  • מסכת ביכורים פרק א' משנה ו', ”מן החג ועד חנוכה, מביא ואינו קורא רבי יהודה בן בתירא אומר, מביא וקורא”
  • מסכת שבת פרק ט' משנה ז', ”זרעוני גינה פחות מכגרוגרת, רבי יהודה בן בתירא אומר, חמשה”
  • מסכת פסחים פרק ג' משנה ג', ”כיצד מפרישין חלה בטומאה ביום טוב, וכו', רבי יהודה בן בתירא אומר, תטיל בצונן”
  • מסכת יבמות פרק ד' משנה ט', ”משום רבי יהודה בן בתירא אמרו, אומרים לו המתן, עד שיעשה אחיך הגדול מעשה”
  • מסכת כתובות פרק ו' משנה א', ”בשתה ופגמה שלה, רבי יהודה בן בתירא אומר, בזמן שבסתר, לה שני חלקים, ולא חלק אחד, וכו'”
  • מסכת נדרים פרק ו' משנה ח', רבי יהודה בן בתירא אומר, כל ששם תולדתו קרויה עליו ונודר הימנו, אסור אף ביוצא ממנו”
  • מסכת גיטין פרק ב' משנה ד', רבי יהודה בן בתירה אומר, אין כותבין לא על הנייר המחוק, ולא על הדפתרא, מפני שהוא יכל להזדייף, וחכמים מכשירין”
  • מסכת שביעית פרק ג' משנה ו', ”נשבע לבטל את המצוה, וכו', שהיה בדין שיהא חייב דברי רבי יהודה בן בתירה, אמר רבי יהודה בן בתירה מה אם הרשות שאינו מושבע עליה מהר סיני, הרי הוא חייב עליה, מצוה שהוא מושבע עליה מהר סיני, אינו דין שיהא חייב עליה”
  • מסכת עדיות פרק ח' משנה ג', ”העיד רבי יהושע ורבי יהודה בן בתירה, על אלמנת עיסה, שהיא כשרה לכהונה”
  • מסכת ערכין פרק ח' משנה ו', רבי יהודה בן בתירא אומר, סתם חרמים לבדק הבית , שנאמר וכו'”
  • מסכת כלים פרק ב' משנה ד', ”משפך של בעלי בתים טהור, ושל רוכלין טמא, מפני שהוא של מידה, דברי רבי יהודה בן בתירה
  • מסכת אהלות פרק י"א משנה ז', ”כלב שאכל בשר המת, וכו', רבי אליעזר אומר, פיו לפנים, הבית טהור, פיו לחוץ, וכו', רבי יהודה בן בתירה אומר, בין כך ובין כך הבית טמא ,וכמה תשהה במעיו, וכו', רבי יהודה בן בתירה אומר, בעופות ובדגים מעת לעת”
  • מסכת נגעים פרק ט' משנה ג', ”שאלו את רבי אליעזר, וכו', אמר להן לא שמעתי, אמר לו רבי יהודה בן בתירה אלמד בו, אמר לו אם לקיים דברי חכמים הין, אמר לו וכו', אמר לו חכם גדול אתה שקיימת דברי חכמים”
  • מסכת נגעים פרק י"א משנה ז', ”שאלו את רבי אליעזר, וכו', אמר להן לא שמעתי, אמר לו רבי יהודה בן בתירה אלמד בו, אמר לו אם לקיים דברי חכמים הין, אמר לו וכו', אמר לו חכם גדול אתה שקיימת דברי חכמים”
  • מסכת מקואות פרק ד' משנה ה', ”אמר רבי יהודה בן בתירה מעשה בשוקת שהייתה בירושלים, והייתה נקובה כשפופרת הנוד”

רעפרענצען[רעדאַקטירן | רעדאַקטירן קוואַלטעקסט]

  1. רמב"ם הקדמה אויף משניות סדר זרעים פ"ד